ניהול כעסים: איך לזהות את הרגע שלפני ההתפרצות

מה קרה לפני שהקול עלה

נחזור לערב ההוא. אולי ראיתם את הכוס וחשבתם ״שוב הכול עליי״. הרגשתם כעס, אבל אולי גם עלבון או בדידות. אם המשפט הבא היה ״אי אפשר לסמוך עליך״, הצד השני שמע האשמה, בלי לדעת כמה עומס כבר היה שם לפניה.

מאיו קליניק, מרכז רפואי אמריקאי שמשלב טיפול ומחקר, ממליץ לזהות כעס לפני תגובה ולחזור לביטוי של הקושי כשאפשר לדבר ברוגע. כדי לעשות את זה צריך להכיר את הדרך האישית שלכם לכעס: מה נאמר, מה הבנתם ממנו ומה עשיתם אחר כך.

מקור: מאיו קליניק: ניהול כעסים ותגובה שאינה פוגעת

מה הייתם רוצים שיבינו עליכם

אפשר לכעוס על הפרת הסכם או על חוסר הוגנות. לפעמים יש גם ציפייה שלא אמרנו בקול: ״רציתי שיראו לבד שאני צריכה עזרה״. עצם הצורך לבקש יכול לעורר עצב, כי הוא מרגיש כמו עוד הוכחה שלא שמים לב.

אני רוצה לתת מקום גם לזה בטיפול. להבין מה כאב ומה היה קשה לומר קודם. אין צורך לחפש בכוח רגש שמסתתר מתחת לכל כעס, אבל כדאי להקשיב למה שיש בכעס המסוים הזה. משם אפשר לנסח צורך שהאחר יוכל להבין ולענות עליו.

מה עושים עם ההפסקה בין שתי תגובות

אפשר להגיד ״אני כועסת וכרגע מדברת בצורה שפוגעת. אני צריכה הפסקה, ובוא נחזור לדבר בתשע״. אם בזמן ההפסקה ממשיכים לשלוח האשמות ולנסח בראש את הטיעון הבא, הריב עדיין מתנהל. כדאי להשתמש בזמן כדי לברר מה תרצו לבקש כשחוזרים.

למשל, במקום לחזור עם רשימת כל הפעמים שבהן נשארתם לבד, אפשר לדבר על הערב הזה: מה נשאר לעשות, מה אתם מרגישים ואיזו חלוקה אתם מבקשים. עדיין יכולה להיות מחלוקת. עכשיו לפחות יש משהו מסוים שאפשר לברר יחד.

להבין למה פגענו ולקחת אחריות על הפגיעה

״צעקתי כי לא הקשבת״ משאיר את האחריות לצעקה אצל האחר. אפשר לומר ״צעקתי ודיברתי בצורה פוגעת, ואני מצטערת. אני רוצה שנדבר גם על מה שהיה קשה לי״. יש מקום גם לכאב שלכם וגם לאחריות למה שעשיתם איתו.

אם אותו ריב חוזר למרות ההבטחות, כדאי להיעזר בטיפול כדי להבין מה מנהל את התגובה ומה יקדים אותה בפעם הבאה. כשיש איומים, שבירת חפצים או פחד מפגיעה, צריך עזרה שמתייחסת קודם לבטיחות. בסכנה מיידית פונים לשירותי החירום.