חוסן נפשי בתקופה עמוסה: איך להשאיר מקום גם לעצמכם
יש ימים שבהם עוד עצה על חוסן נשמעת כמו עוד דרישה. גם לעבוד, גם להחזיק את הבית, גם להיות זמינים לאנשים שאנחנו אוהבים, ועכשיו גם לעשות את הכול בלי להישבר? לפעמים אפילו המשפט ״אני צריכה להיות יותר חזקה״ מגיע ברגע שבו כבר אין כוח לשום דבר נוסף.
מבחינתי, לדבר על חוסן נפשי מתחיל גם באפשרות להודות שקשה. להבין מה עובר עלינו, מה אנחנו צריכים וממי אפשר לבקש עזרה. יש מקום לאחריות שלנו למצב הרגשי, ויש גם גבול לכמות הדברים שאדם אחד יכול להחזיק לבד.
מה יש בתוך ״הכול יותר מדי״
ניקח ערב שבו שום דבר דרמטי לא קרה, ובכל זאת בקשה קטנה גורמת לכם להתפרץ. אתם עייפים, אבל אולי גם מאוכזבים שמישהו שוב מניח שתסתדרו. אולי אתם בודדים בתוך האחריות. בלי מילים לרגשות האלה, כל מה שיוצא הוא ״עזבו אותי״.
מארק בראקט, חוקר רגשות ומייסד המרכז לאינטליגנציה רגשית באוניברסיטת ייל בארה״ב, מתאר מודעות ושיום רגשות כחלק מהיכולת לווסת אותם. כלומר, ללמוד איך להגיב למה שאנחנו מרגישים באופן שמתאים לצרכים ולמטרות שלנו. הדברים מופיעים בריאיון בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה.
מקור: בית הספר לרפואה באוניברסיטת ייל: ויסות רגשי, מודעות ושיום רגשות
מה יקרה אם יראו שאתם צריכים עזרה
אפשר לדעת שצריך להוריד עומס ולענות בכל זאת ״לא צריך, אני אטפל״. אולי התרגלתם להיות מי שסומכים עליהם. אם בקשת עזרה מרגישה כמו הודאה בכישלון, קשה להשתמש בה גם כשהאנשים מסביב מוכנים לתת.
בטיפול אפשר לברר מה אתם חוששים לאבד אם תעשו פחות. הערכה? מקום במשפחה? תחושה שאתם נחוצים? כשמבינים מה העומס נותן לנו לצד מה שהוא לוקח, קל יותר להבין למה אנחנו חוזרים אליו גם אחרי שהבטחנו לעצמנו לנוח.
איך נראית אחריות כשלא בחרנו להרגיש כך
נניח שחזרתם מותשים ודיברתם בחדות לאדם קרוב. אפשר להבין את העייפות, להרגיש צער על מה שקרה ולקחת אחריות: להגיד שאין כרגע יכולת לשיחה, לתאם מתי תחזרו אליה ולתקן את הפגיעה. אין צורך לחכות שתרגישו נהדר כדי לעשות את זה.
יש לנו אפשרות ללמוד להבחין מוקדם יותר במה שקורה, לבדוק את הפרשנות שלנו ולהיעזר. לפעמים הצעד האחראי יהיה להישאר בשיחה לא נוחה, ולפעמים להגיד שכבר אי אפשר להמשיך כך ולבקש שינוי בחלוקת האחריות.
מה באמת יפנה לכם מקום
אם אתם נחים ובינתיים מתאמים לכולם מה לעשות, חלק גדול מהעבודה עדיין אצלכם. כדאי לחשוב על אחריות שאפשר להעביר בשלמותה, כולל התכנון והזכירה. יש הבדל בחוויה בין הפסקה שממשיכים לנהל מרחוק לבין זמן שבו אפשר להניח לדברים.
אפשר להביא לטיפול את הרגע שבו שוב הסכמתם להחזיק הכול. להבין מה הרגשתם שם ומה הקשה לבקש. לצד התנאים שצריך לשנות, אפשר לבנות יחס לעצמכם שמאפשר להכיר בקושי ולחפש תמיכה לפני שכבר אין ברירה.
שאלות נוספות
האם חוסן נפשי אומר שלא נשברים?
גם כאב, פחד ועייפות הם חלק מהחיים. חוסן יכול לכלול את היכולת לזהות קושי, להיעזר ולחזור לתפקוד בקצב שמתאים למה שעברנו.
מה עושים כשאי אפשר להפחית את הדרישות?
בודקים איזו תמיכה והתאמות בכל זאת אפשר לקבל. טיפול רגשי יכול לעזור להבין מה קורה לנו בתוך המצב ולזהות דרישות שאנחנו מוסיפים לעצמנו מעבר למה שכבר קיים.